החלטה בתיק בש"א 23580/07

בנק לאומי לישראל בע"מ, המשיב 1, (להלן: בנק לאומי"), הגיש בקשה למימוש שיעבודים שניתנו לטובתו על ידי המשיבה 3, מוצרי זיו בע"מ (להלן: " החברה").

החברה, חברה נוספת הקשורה עמה היא המשיבה 4 (להלן: " החברה הנוספת"), הבנק וכן בנק הפועלים בע"מ, הגיעו לידי הסדר פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין לפיו ישולם לכל אחד מהבנקים סכום מסוים על ידי צד ג' בשם "זיו מטפ תעשיות בע"מ", היא המבקשת (להלן: " המבקשת'"), ובאופן שכלי רכב ששועבדו לבנקים יימכרו לה, כשהם נקיים מכל חבות וכל זכות וכן כי השיעבודים יומחו לו (להלן: " כלי הרכב"). אין חולק כי פסק הדין בוצע כהלכתו.

בכך בא תיק הפש"ר לידי סיום.

בנק יורטרייד בע"מ (להלן: " בנק יורטרייד"), הגיש תביעות נגד החברה והחברה נוספת בגין חוב המגיע לו לטענתו. במסגרת התביעות האמורות, הוטל עיקול זמני על נכסי הנתבעות ובכללו גם  כלי הרכב. בנק יורוטרייד, חולק על זכות המבקשת בכלי הרכב ולא הסכים להסיר העיקול הזמני שהוטל עליהם לבקשתו.

בנסיבות אלה, הגישה המבקשת בהסכמת החברה והחברה הנוספת, תביעה לבית משפט השלום בתל אביב יפו (הפ' 200792/07), למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא הבעלים של כלי הרכב. כן ביקשה להורות שהעיקול הזמני שהוטל לבקשת בנק יורוטרייד, על נכסי החברה, לא חל על כלי הרכב.

במסגרת הדיון בצו הזמני ביום 11.11.07, קבע בית משפט השלום כי המחלוקת בשאלת זכות המבקשת בכלי הרכב, כרוכה בשאלות של כינוס הנכסים והשיעבוד הצף, שאלה בסמכות בית המשפט המחוזי. הוסכם כי המבקשת תחזור לבית המשפט המחוזי ותבקש צירוף בנק יורוטרייד לתיק הפש"ר דנא.

בהמשך, הגישה המבקשת את הבקשה נשוא החלטתי, לצרף לתיק הפש"ר שהסתיים, את בנק יורטרייד כצד להליך. כב' השופטת קרת מאיר, הורתה להעביר את הבקשה לתגובות הצדדים לתיק הפש"ר, קרי בנק לאומי, בנק הפועלים והחברה. הבנקים הודיעו כצפוי שאין להם כל עניין בבקשה שכן התביעה מבחינתם הסתיימה, התיק נסגר ופסק הדין בוצע. החברה לא הגיבה.

עיינתי בכתבי הטענות בתיק העיקרי וכן בבקשה על נספחיה, לרבות החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו וכן בעמדת הבנקים לבקשה והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא תגובת בנק יורוטרייד.

התיק בבית משפט זה, הסתיים בפסק דין שאישר את הסכמת הצדדים לו. לפיכך, אין מקום לפתיחת ההליך מחדש מהטעם של צירוף צד להליך כמבוקש לפני.

טעם נוסף לדחיית הבקשה הינו שמי שמבקש את הצירוף, קרי המבקשת, לא היה בעל דין בתיק, בין כמבקש ובין כמשיב, ולפיכך גםואין לה כל מעמד לבקש צירוף בעל דין אחר.

גם אם הייתי מתיר את הצירוף לא היה בכך כדי להועיל שכן מבחינת העותר בתיק, מי שיזם את ההליך, בנק לאומי, התיק הסתיים ואין בידו, אף לשיטתו, כל עילת תביעה.

עוד אוסיף כי הפלוגתא היא אך ורק בין המבקשת לבין בנק יורטרייד ואילו לבנקים נשוא תיק הפש"ר אין כל נגיעה למחלוקת זו ולפיכך גם אין טעם לבררה בתיק זה, שהוגש על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ, למימוש אגרת חוב. 

המחלוקת שבין הצדדים, קרי המבקשת לבין בנק יורוטרייד, עניינה בעלות במיטלטלין, אשר אין חולק כי שווים בגדר סמכות בית משפט השלום. לכן גם אם מתעוררת שאלת הקניית הזכויות בהם לצד ג', לרבות במסגרת רכישת הזכויות בתיק פש"ר שהוגש על ידי נושה מובטח, אין מגבלה שבחינתה תעשה על יד בית משפט השלום.

הואיל ובית משפט השלום, אשר לפניו נדון הצו הזמני שהגישה המבקשת, לא הורה בהחלטתו מיום 11.11.07, על העברת ההליך לבית משפט זה באופן הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט התשמ"ד - 1984, מבחינת "לא יעבירנו עוד", במיוחד שעה שקבע תזכורת פנימית בתיק להמשך, איני רואה מניעה שהתיק יוכל להמשיך להתברר בבית משפט השלום.

להסרת ספק, צו המניעה הזמני, ימשיך לחול עד להחלטה אחרת של בית משפט השלום.

ניתנה היום י"ג ב אדר א, תשס"ח (19 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

                                                                                                         _________________________

איתן אורנשטיין, שופט